פסוריאזיס (בעברית- ספחת) היא מחלה אוטואימונית המאופיינת במשטחי עור אדומים המכוסים בקשקשים לבנים, בעיקר במרפקים, בברכיים ובקרקפת.
מערכת החיסון מזהה את תאי העור כפתוגנים ולכן מחליפה אותם במהירות גבוהה, מה שמייצר את רבדי העור. קיים גם תהליך דלקתי הגורם להרחבת כלי דם וליצירת האודם באזור הנגוע.
הפסוריאזיס אינה מדבקת ולרוב אינה גורמת לגרד או למיחושים.
גורמים
הגורמים הישירים למחלה אינם ידועים ומבוססים בעיקר על סטטיסטיקה.
- נטייה תורשתית
- אירוע טראומתי של מערכת העיכול
- התפרצות עקב מצבי לחץ
- תפקוד פגום של הכבד- תזונה עתירה בשומנים מן החי ובאלכוהול
תסמינים
- משטחי עור אדומים המכוסים קשקש עבה ודביק בעיקר במרפקים, בברכיים ובעור הקרקפת.
- במקרים חמורים- הנגעים מתפשטים על כל הגוף
- ישנן צורות מיוחדות של פסוריאזיס בהן הנגעים מופיעים רק בכפות הידיים והרגליים או רק בבתי השחי ובמפשעות
- אצל תינוקות הפסוריאזיס מופיע כפריחת חיתולים קשה שאינה מגיבה לטיפול
- אצל 5% מחולי הפסוריאזיס מופיעה גם דלקת מפרקים או פגיעה בציפורניים
טיפול
- טיפול תרופתי מקומי בסטרואידים או בתרופות מבוססות ויטמין A ו D.
- טיפול תרופתי מערכתי- תרופות המדכאות את פעילות מערכת החיסון
- פוטותרפיה- חשיפה לאור אולטרה סגול UBV או ע"י מנורה מיוחדת או ע"י חשיפה לשמש באזור ים המלח. כיום ישנן מערכות ממוחשבות וניתן לחשוף רק את הנגעים בלי לפגוע בעור סביבן.
מחקר
מחקר חדש בדק את השפעות ג´ל האלוורה על 60 חולי פסוריאזיס ומצא שמעל 80% מהחולים, נהנו משיפור ניכר (בהשוואה ל- 7% בלבד מהחולים, אשר טופלו בפלסבו). יתרה מכך, לא נראו כל סימפטומים של תופעות לוואי, או תגובות שליליות לחומר (פורסם בכתב-העת "רפואה טרופית ובריאות בינלאומית" אוגוסט 1996).